החלטה בתיק המ"ד 22400-07-13 - פסקדין

סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן

1.      לפניי בקשת המדינה לקביעת מקום שיפוט לפי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969(להלן: הבקשה).

2.      הבקשה מתייחסת לתביעה אשר הוגשה מטעם המשיב 1 בהליך זה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, נגד המדינה והמשיבה 2, המועצה הדתית ערד (ס"ע 56569-07-12; להלן: תביעת ליפסקר).

עניינה של תביעה זו בזכאותו הנטענת של הרב ליפסקר ז"ל לפדיון ימי חופשה, ופדיון ימי מחלה בגין תקופת כהונתו בעבר כרב העיר ערד. עוד במסגרת התביעה, עותרת אלמנתו של הרב ליפסקר לעדכון גמלת השאירים המשולמת לה, ולתשלום הפרשיי גמלת שאירים, וכן להורות למועצה הדתית ערד להשיב סכומים שקיזזה בעבר מהפרשיי שכר להם היה זכאי הרב, לפי הנטען.

התביעה הוגשה ביום 30.7.2012, והוגשו בה זה מכבר כתבי הגנה מטעם המדינה והמועצה הדתית ערד. ביום 4.4.2013 נועד בתביעה דיון קדם משפט בפני נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, השופטת אורלי סלע. דיון קדם משפט נוסף שהיה קבוע ליום 26.6.2013, בוטל לבקשת המדינה בשל הגשת בקשתה מושא החלטה זו.

3.      בבקשה שלפניי עותרת המדינה להורות על העברת מקום הדיון בתביעת ליפסקר מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שם מתנהלות שתי תביעות נוספות, אף בהן עולה שאלת זכאותם של רבני ערים לפדיון ימי מחלה, כמפורט להלן:

4.      התביעה האחתהוגשה מטעם המשיבות 3 ו-4 בהליך זה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נגד המדינה והמשיבה 5, המועצה הדתית הרצליה (ס"ע 38469-03-12; להלן: תביעת עמותת ברכת חיים).

עניינה של התביעה בזכאותו הנטענת של הרב חיים יצחק הלוי ז"ל לפדיון ימי מחלה בלבד, בגין תקופת כהונתו בעבר כרב העיר הרצליה.

התביעה הוגשה ביום 22.3.2012, והוגשו בה זה מכבר כתבי הגנה מטעם המדינה והמועצה הדתית הרצליה. ביום 10.6.2013 נועד בתביעה דיון קדם משפט בפני סגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שמואל טננבוים. במהלך ישיבת קדם המשפט ביקשה המדינה שהות של 30 יום על-מנת להודיע אם תגיש את הבקשה מושא דיוננו, ואילו המשיבים 3 ו-4 ביקשו שהות של 30 יום על-מנת להודיע אם מבקשים הם למחוק את עמותת ברכת חיים מכתב התביעה. בית הדין האזורי נענה לבקשות הצדדים, והורה כי לאחר קבלת הודעות הצדדים כאמור ייקבע התיק להוכחות, ככל הניתן, בפני מותב בראשות השופטת חנה טרכטנגוט. בדיקה בתיק בית הדין האזורי, מעלה כי נכון ליום זה טרם הוגשה הודעת המשיבים 3 ו-4, והתיק טרם נקבע לדיון הוכחות בפני מותב כלשהו.

5.      התביעה השנייה הוגשה מטעם המשיב 6 בהליך זה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נגד המדינה והמשיבה 7, המועצה הדתית קרית עקרון (פ"ה 32098-08-12; להלן: תביעת יעבץ).

המשיב 6 הוא בנו של הרב עובדיה יעבץ ז"ל ששימש בעבר כרב הישוב קרית עקרון. התביעה סבה בעיקרה על שאלת זכאותו של המשיב 6 לקצבת שארים, בהיותו "חסוי" המצוי במוסד הממומן על-ידי המדינה. בנוסף נתבעת זכאותו של המשיב 6 לתשלום פדיון ימי מחלה שנצברו לזכותו של אביו, "מתוקף היותו שאיר הזכאי לקצבת שאירים" לפי הנטען. לחלופין, ככל שייקבע כי אינו זכאי לקצבת שאירים, עותר המשיב 6 לתשלום פיצויי הפיטורים של אביו.

התביעה הוגשה ביום 30.8.2012, והוגשו בה זה מכבר כתבי הגנה מטעם המדינה והמועצה הדתית קרית עקרון. בתיק נועדו שתי ישיבות קדם משפט בפני סגן הנשיאה טננובוים, בימים 3.12.2012 ו-10.6.2013. בהחלטה בתום ישיבת קדם המשפט מיום 10.6.2013, נקבע ההליך לדיון הוכחות בפני השופטת חנה טרכטנגוט ליום 17.12.2013.

עתירת המדינה להעברת מקום דיון

טענות הצדדים

6.      לטענת המדינה, יש להורות על העברת מקום הדיון בתביעת ליפסקר מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שם מתנהל הדיון בתביעת עמותת ברכת חיים ובתביעת יעבץ. זאת, לשיטתה, "כדי ששם יתנו הוראות כיצד להמשיך לנהלו, בהתחשב בכך שיש שני תיקים עם סוגיה דומה של פדיון מחלה"; ו"על מנת לשמור על האינטרסים של הצדדים השונים, כולל התחשבות באורך התקופה בבירור כל תיק ותיק וכן בשוני הרלבנטי שיש לכל תיק". עוד הוסיפה המדינה, כי העברת ההליך בענין ליפסקר לבית הדין האזורי בתל-אביב "כאשר כל תיק יתקדם בקצב שלו", תביא ליעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת החלטות סותרות בכל הנוגע למשותף לשלוש התביעות - שאלת זכאותם של רבני ערים לפדיון ימי מחלה, הכרעה שיהיו לה לטענתה השלכות רוחב.

7.      במסגרת בקשתה ציינה המדינה את עמדת ב"כ המועצה הדתית ערד, לפיה "הינו מתנגד לבקשה משאין קשר ממשי בין התיקים".

8.      עוד צרפה המדינה לבקשתה עמדה מנומקת מטעם המשיב 1, לפיה אף הוא מתנגד לבקשה. זאת לטענתו, מששלוש התביעות מושא הבקשה אינן עוסקות ב"נושא אחד", ולכל הפחות אין הדבר ראוי "בשל ריבוי הנושאים והמחלוקות בתיקים השונים". עוד מטעים המשיב 1, כי אין מדובר כלל בבקשה לאיחוד הדיון בתביעות, כי אם העברת מקום הדיון בהן גרידא. בנסיבות אלה נטען כי היענות לבקשה תסרבל את הבירור וההכרעה בשלושת התיקים באופן בלתי יעיל. לחלופין טוען המשיב 1, כי ככל שיוחלט על העברת תיקים כלשהם, יש להורות דווקא על העברת ההליכים המתנהלים בבית הדין האזורי בתל-אביב לבית הדין האזורי בבאר-שבע. זאת לטענתו, בשל קיומו של הליך נוסף המתנהל בבית הדין האזורי בבאר-שבע (סע"ש 13595-12-12), אשר עוסק בין יתר, בזכאות אלמנת רב המועצה הדתית שדרות בעבר, לפדיון ימי חופשתו - עילה הקיימת גם בתביעה בענין ליפסקר.

9.      עמדותיהם של יתר המשיבים לא הובאו במסגרת בקשת המדינה, אף לא הובהר אם נעשתה אליהם פנייה לקבלת עמדתם.

10.  למען הבאת התמונה בשלמותה, אציין כי אכן סמכה המדינה בקשתה על תקנה 6 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 שעניינה בסמכות נשיאת בית הדין הארצי לקבוע את מקום השיפוט ולהורות על איחוד דיון בתובענות העוסקות "בנושא אחד". זאת, אף שהמבוקש הוא אך "להורות על העברת הדיון" בהליך בענין ליפסקר לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב "כדי ששם יוחלט כיצד להמשיך לנהלו". במצב דברים זה, עסקינן הלכה למעשה בבקשה לקביעת מקום שיפוט לפי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, להבדיל מבקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 6 לתקנות סדרי הדין כאמור.